בן ברכה ולייב. נולד בשנת 1917 בעיר ראדום שבפולין. מילדותו, עוד בבית אביו, חונך ברוח חלוצית וציונית. הוא התחבר לקבוצת חלוצים, יחד עמם הגן על יהודי עירו מפני התקפות אנטישמים ויחד עמם חתר לעלות לארץ-ישראל. כל הדרכים היו כשרות בעיניהם וכאשר לא הצליחו לקבל סרטיפיקאטים (רשיונות עליה) עלו לארץ בדרך לא דרך ובצורה לא ליגאלית. בהגיעם לגבול הצפון נתפסו ונאסרו. ישראל דאג לכך שבכל הטלטולים שניטלטל ובכל בתי הסוהר שאליהם הושלכו לא תישבר רוחם של החלוצים. לבסוף שוחררו והורשו להישאר בארץ. ישראל שינה את שמו לדב זילברברג. כחלוץ עבד ישראל בעבודות כיבוש שונות, בחקלאות ובבניין, וכן השתתף בהקמת "גדוד הצפון". עם יסוד "פלוגות הפועל" הצטרף ישראל אליהן והיה לרוח החיה בקרבן. ישראל היה ספורטאי מעולה, עסק רבות בספורט השחיה ואף ייצג את אגודת "הפועל" בתחרויות רבות. הוא ניחן בלב טוב ורגיש והיה אהוב על חבריו בפשטות הליכותיו ובמאור פניו. הקרין מרוחו הטובה ומשמחת החיים שבו על כל הסובבים אותו.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה ישראל בין הראשונים שנענו לקריאת מוסדות הישוב והתגייס לצבא הבריטי - לחיל החפרים. עם יחידתו שירת בחזיתות המזרח התיכון וכאשר נשקפה סכנה ליוון פן תיפול לידי הגרמנים נשלחה יחידתו עם חיל משלוח בריטי לעוצרם. לאחר מלחמת גבורה נסוג חיל המשלוח מיוון אך רבים מחייליו נפלו בשבי, וישראל ביניהם. ישראל נפצע קשה בקרבות על העיר קאלאמטה ביוון וביום א' באייר תש"א (28.4.1941) מת מפצעיו.

שמו מונצח ב"ספר העתונאים" תש"ו וב"ספר ההתנדבות".

עוד על שירותו בצבא הבריטי:
דב זילברברג (Zilberberg Dov), מספר אישי בריטי PAL/12216, התגייס לצבא הבריטי בשנת 1940. הוצב בחיל החפרים הבריטי (P.C. - Pioneer Corps)  ביחידה 606 Pioneer Coy. מקצועו הצבאי - חפר. דרגתו בצבא הבריטי טוראי (Pte. - Private).
מקום קבורתו לא נודע. הונצח ב- ATHENS MEMORIAL, יוון, בציון Face 9.